פסק-דין בתיק ת"א 47004-07-10

1.         בפניי תביעה לתיקון לוח הזכויות בחלקות 6 ו- 13 בגוש 17470 וחלקה 6 בגוש 17465, כך שמורישם של התובעים יירשם כבעלים של ¼ החלקות הנ"ל.

2.         תחילה אציין, כי בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 16/01/12, הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו וויתרו על שמיעת ראיות וביקשו כי בית המשפט יתן פסק דין בהסתמך על חומר הראיות שהוגש, לרבות התצהירים וזאת לאחר שיוגשו סיכומים. הצדדים אכן הגישו את סיכומיהם.

3.         העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת:

א.       בבעלות המנוח- מוחמד ברכאת ז"ל (להלן: "המנוח") היו חלקות מקרקעין בכפר משהד וביניהן החלקות נשוא התביעה.

ב.         המנוח נפטר בתקופת המנדט ולפני שהחלו הליכי ההסדר בחלקות, למנוח נולדו ארבעה בנים זכרים וכולם לא בחיים והם המנוחים רשיד ז"ל, רשרש ז"ל, נאג'י ז"ל ורג'א ז"ל, כאשר התובעים הם יורשיו וצאצאיו על פי דין של המנוח רשיד ז"ל, ואילו הנתבעים הם יורשיהם וצאצאיהם על פי דין של המנוחים רשרש ז"ל, נאג'י ז"ל ורג'א ז"ל.

ג.          שלושת החלקות נשוא התביעה יחד עם חלקות רבות אחרות, עברו הליכי הסדר אשר הסתיימו בשנת 1946 (ראה נסחי רישום היסטוריים).

ד.         מנסחי רישום של חלק מהחלקות אשר נתבעו במהלך הליכי הסדר על ידי ארבעת האחים הנ"ל עולה, כי חלק מחלקות אלה נרשמו בעקבות הליכי הסדר בשם ארבעת האחים, לכל אחד 1/4, ואילו שלושת החלקות נשוא התביעה נרשמו בשם שלושת האחים, רשרש ז"ל, רג'א ז"ל ונאג'י ז"ל, לכל אחד 1/3 חלקים.

ה.         ביום 19/06/1998 נחתם הסכם בכתב יד בין התובע מס' 9 (עבאס פדל רשיד מרעי) לבין הנתבע מס' 5 (סאמי רג'א מרעי), בו התחייב הנתבע מס' 5 בשם יורשי המנוחים רשרש ז"ל, רג'א ז"ל ונאג'י ז"ל לפצות את יורשי המנוח רשיד ז"ל בשטח של 637 מ"ר תמורת חלקיהם בחלקה 13 גוש 17470 (אחת משלושת החלקות נשוא התביעה) (להלן: "ההסכם בכתב יד").

ו.          בהסכם מודפס, שלא נקוב בו תאריך, נערך בין חלק מיורשי ארבעת המנוחים הנ"ל, בו סיכמו הצדדים על חלוקת המקרקעין שקיבלו ממורישיהם (להלן: "ההסכם המודפס").

4.        טענות הצדדים בתמצית:

א.       לטענת התובעים השמטת זכויות מורישיהם המנוחים רשיד ז"ל ו/או פדל ז"ל בחלקות נשוא התביעה, מקורה בטעות ו/או בהטעיה ו/או שלא כשרה ו/או עקב השמטה מקרית ו/או זכויות המנוחים רשיד ז"ל ו/או פדל ז"ל בחלקות הנ"ל נרשמו בשם המנוחים רשרש ז"ל , נאג'י ז"ל ורג'א ז"ל ו/או מי מהם כנאמנים עבור המנוחים רשיד ז"ל ו/או פדל ז"ל.

לביסוס טענותיהם, הפנו התובעים לתזכורת התביעה שהוגשה לטענתם בעת הליכי ההסדר. לטענתם, תביעה זו נערכה על ידי המנוח רג'א ז"ל בשם יורשי המנוח, בתחתית התביעה להסדר חתום המנוח רג'א ז"ל כחבר ועדת ההסדר. לטענת התובעים, בתזכורת תביעה זו קיימת הודאה מפורשת בזכויות המנוח רשיד ז"ל, כמו כן הפרטים שצויינו בתזכורת התביעה אינם תואמים את הרישום בפועל. עוד טענו, כי בתחילת העמוד הראשון של תזכורת התביעה צויין כי המנוח רשיד ז"ל מכר את זכויותיו למנוחים רשרש ז"ל, נאג'י ז"ל ורג'א ז"ל. לאחר מכן רכש בנו של המנוח רשיד ז"ל בשם פדל את זכויותיו של המנוח רשיד ז"ל בחזרה, אולם פדל נרשם בחלק מהחלקות, ובחלקות נשוא התביעה לא נרשם.

ב.      הנתבעים בהגנתם, ביקשו לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות והעדר עילה. הנתבעים הפנו להלכה שנקבעה בע"א 2449/00 עזבון המנוח יוסף מוסטפא ז"ל ואח' נ. מדינת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(3) 519, כאשר לדידם המדובר בזכויות שנרשמו בעקבות הליכי הסדר, שלא ניתן לפתוח אלא במקרים המפורטים בסעיפים 93 - 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) התשכ"ט - 1969 (להלן: "פק' ההסדר"). התובעים לא הצביעו על פגם או עילה כלשהי המצדיקה פתיחת ההסדר מחדש.

5.         דיון והכרעה:

            א.         טענת התיישנות:

אכן צודקים התובעים בסיכומיהם, כי הנתבעים הן בכתב הגנתם והן בסיכומיהם, לא פירטו טענה זו וכי, היה עליהם להתכבד ולהסביר מועד תחילת ההתיישנות, אולם הם הסתפקו בטענה סתמית כי התביעה נגועה בהתיישנות. כעת הנני נדרש להתמודד עם טענה זו לאור הראיות שהונחו בפניי ועל פי סיכומי התובעים בלבד.

מאחר ותביעת התובעים נסמכת על עילת מרמה ו/או רישום שלא כשורה לפי סעיף 93 לפק' ההסדר, צודקים התובעים כי חל בענייננו סעיף 7 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), אשר קובע כי מניין תקופת ההתיישנות תחל מיום שבו נודע לתובע על התרמית. השאלה לה הנני נדרש הינה, מתי נודע לתובעים על המרמה הנטענת? כאמור, הוגשו מטעם התובעים תצהירי עדות ראשית, המצהירים לא נחקרו בחקירה נגדית, על כן יש לראות את המוצהר בתצהירים כנכון ואמת. בסעיף 7 לתצהירו של התובע מס' 9 (עבאס) הצהיר, כי בסוף שנות התשעים ידעו למעשה על המרמה, בעוד שהתביעה הוגשה בתאריך 27/07/10. משמעות הדבר שחלפה תקופה של כ- 11 שנים מיום שנודע לתובעים אודות המרמה הנטענת ועד הגשת התביעה. כידוע, תקופת התיישנות במקרקעין שעברו הסדר מקרקעין לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, הינה 25 שנים. המסקנה המתחייבת מהאמור הינה כי התביעה הנוכחית לא התיישנה, ויש לדחות את טענת הנתבעים בנוגע לטענה זו.

ב.         פתיחת הליכי ההסדר:

השאלה העיקרית והמהותית אשר דורשת הכרעה בדיון שלפנינו הינה, האם זכאים התובעים לפתוח את הליכי ההסדר לאחר פרסום לוח הזכויות?